כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לוי ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעת שיבוב והפסדי המבוטחת, שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 20.6.2011 בחניון, ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידה בפני התובעת 2 (להלן: "התובעת 2") שהינה נהגת הרכב המבוטח אצל התובעת 1 (להלן: "רכב התובעות"), כמו כן העידהה נתבעת 1 (להלן: "נתבעת 1") שהינה נהג רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, האחריות והנזקים בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעות, התובעת 2 החנתה את הרכב בחניון, ורכב הנתבעות היה ממולה. כאשר התובעת 2 יצאה מהחנייה בנסיעה לאחור, והספיקה כבר להתייישר, רכב הנתבעות פגע בה בצד הרכב.

לטענת ב"כ הנתבעות, הרכב היה בעצירה בחנייה, ללא כל תנועה, והתובעת 2 הטיחה בנתבעת 1 כי פגעה ברכבה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה- האם רכב הנתבעות פגע ברכב התובעות בעת נסיעה לאחור, אם לאו?

כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתה של התובעת 2.

עדותה של התובעת 2 הייתה בהירה, קולחת וקוהרנטית ונתתי אמון בעדות זו.

ובמה דברים אמורים:

העידה התובעת 2 כי ביקשה לצאת מחנייה, וכאשר סיימה את היציאה, תוך כדי נסיעה לאחור, ראתה שאורות הרוורס של רכב הנתבעות נדלקים. ואמרה (עמ' 1): "צפצפתי והיא נעצרה בי".

בחקירתה הנגדית, שנשאלה באשר לנסיבות קרות התאונה, והובהר לה על ידי ב"כ הנתבעות כי בעצם שתיהן רצו לצאת מהחנייה בנסיעה לאחור, השיבה כי היא כבר יצאה.

זאת ועוד, נשאלה על-ידי ב"כ הנתבעות (עמ' 3): "ש. הנהגת שלנו אומרת שהיא לא זזה לא התניעה, כשאת יצאת והתחככת עם הרכב שלה?

ת. ... היא שקרנית".

הנתבעת 1 העידה כי פתאום התובעת הגיעה מאחוריה, ודפקה לה על החלון, וציינה כי לא ראתה מאיפה היא הגיעה.

וישאל השואל – הכיצד הנתבעת 1 לא ראתה את רכב התובעות, כאשר היה עליה לצאת מהחנייה בנסיעה לאחור?